מחקרים

גנים שקשורים לסילוק כלייתי ספונטני של HCV

חוקרים מצאו כי בקרב מטופלים הזקוקים לטיפול באמצעות המודיאלזיה, הווריאנטים PON1 rs662 GG ו-rs854560 TT קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סילו ספונטני של נגיף ה-HCV

כליה (איור: אילוסטרציה)
כליה (איור: אילוסטרציה)

מחקר שפורסם בכתב העת BMC Infectious Diseases נערך במטרה לחקור קשרים בין הגנים PON1 rs854560, rs662, 705,379, סילוק נגיף דלקת הכבד הנגיפית מסוג Cי(HCV), ואינטראקציות בין וריאנטים בנוקלאוטיד (SNV) בודד של PON1 לבין וריאנט rs368234815 של הגן המקודד לאינטרפרון-λ4י(IFNL4) בקרב מטופלים העוברים המודיאליזה.

במחקר נכללו 83 חולים בעלי וריאנט IFNL4 rs368234815 שטופלו עם המודיאליזה והחלימו באופן ספונטני מזיהום HCV, ו-104 נבדקים עם בדיקות דם חיוביות באופן מתמשך לרנ"א של HCV, מתוכם 102 עם הווריאנט IFNL4 rs368234815.

החוקרים אפיינו את הגנוטיפ של PON1 באמצעות ניתוח melt analysis ברזולוציה גבוהה (וריאנט rs662) או באמצעות מבדק ה-TaqMan SNV Genotyping Assay (וריאנטים rs854560, rs705379). מודל רגרסיה לוגיסטית שימש את החוקרים להערכת הקשר בין הנתונים הגנטיים לתוצאי ה-HCV, תוך תקנון לערפלנים קליניים אפשריים.

אינטראקציות אפיסטטיות בין SNVs של PON1 שנבדקו ובין IFNL4 rs368234815 נותחו באמצעות שיטת הפחתה ממדית מולטי-פקטוריאלית.

במודל התורשה הרצסיבית, גנוטיפים של PON1 rs662 GG (יחס סיכויים [OR] = 9.94, רווח בר-סמך 95%: 1.20-82.7; P = 0.022) ו-rs854560 TTי(4.31, 1.62-11.5 ; P = 0.003) היו קשורים להסתברות גבוהה יותר לסילוק של הנגיף. הפנוטיפ המורכב מ-rs662A_rs854560A_rs705379 לא היה קשור לסילוק ספונטני של הנגיף.

וריאנט ה-TTN/IFNL4 rs368234815 היה נפוץ באופן שווה בין אנשים שנשאו SNVs שונים של PON1. בניתוח גן-גן אפיסטטי לא זוהתה אינטראקציה בין ה-SNVs של PV1 שנבדקו לבין IFNL4 rs368234815י(P = 0.094).

מודל הרגרסיה כלל כמשתנים מסבירים אפשריים לסילוק ספונטני של HCV, את הגנוטיפ PON1 rs662 GG, הגנוטיפ PON1 rs854560, הגנוטיפ TT/TT של IFNL4, הגיל בתחילת הטיפול הכלייתי החליפי, משך הטיפול הכלייתי החליפי, וגלומרולונפריטיס כרונית.

ניתוח של המודל העלה כי הגנוטיפים IFNL4 rs368234815 TT/TT (יחס סיכויים= 2.607, 1.298-5.235 ; P = 0.007), PON1 rs854560 TTי(6.208, 1.962-19.644 ; P = 0.002) ו-PON1 rs662 GGי(10.762, 1.222-94.796 ; P = 0.032), וכן משך הטיפול הכלייתי החליפי (0.930, 0.879-0.984; P = 0.011),  היו גורמים מנבאים מובהקים של הסילוק הספונטני.

לסיכום, בקרב מטופלים הזקוקים לטיפול באמצעות המודיאליזה, הווריאנטים PON1 rs662 GG ו-rs854560 TT קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סילוק ספונטני של נגיף ה-HCV.

מקור: 

Grzegorzewska, AE et al. BMC Infectious Disease. 2021 Aug 26;21(1):875.doi: 10.1186/s12879-021-06597-4

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפטיטיס C,  המודיאליזה,  וריאנטים
תגובות