מגזין

האם אנשי צוות רפואי שנדבקו בנגיף הקורונה יוכרו כנפגעי תאונת עבודה?

סיפורה של שרה קרייף, עובדת בית החולים סורוקה שהוכרה כנפגעת "שפעת החזירים" על ידי בית הדין לעבודה בפס"ד המהווה תקדים משפטי בתביעה להכרה בהידבקות בנגיף הקורונה כתאונת עבודה

צוות רפואי בבית חולים. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

וירוס ה-covid-19 (נגיף הקורונה) פוגע בימים אלה בכל אוכלוסיית העולם ללא הבדל של דת, גזע או מין. עובדים רבים נדבקים בנגיף במסגרת עבודתם ולעתים אינם יודעים שנדבקו בזמן אמת.

עובד שנדבק בנגיף במסגרת עבודתו יכול להיות מוכר לכל דבר ועניין כנפגע בתאונת עבודה, על כל המשתמע מכך. הצוותים הרפואיים שכוללים רופאים, אחיות, צוותי עזר בבתי החולים, בקופות החולים, במרפאות הפרטיות ומד"א עומדים בימים אלה בחזית המאבק מול המגיפה וחשופים להידבקות באופן יומיומי.

תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע. יוצא אפוא כי על מנת שתאונה תיחשב לתאונת עבודה צריכים להתמלא שני תנאים מצטברים.

התנאי הראשון הוא טכני והוא מבחן הזמן: נדרש כי התאונה תתרחש במהלך שעות עבודתו של הנפגע.

התנאי השני הוא המבחן המהותי והוא הקשר הסיבתי: קשר ישיר בין עבודתו של הרופא או איש הצוות הרפואי לבין הפגיעה.

תאונה שנגרמה במהלך שעות העבודה, אך ללא כל קשר ישיר לעבודה עצמה, לא תיחשב לתאונת עבודה, שכן במקרה זה התנאי השני אינו מתקיים. לדוגמה, רופא שנדבק משליח שהביא לבית החולים משלוח לבן משפחה.

על פי החוק, גם תאונה אשר אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד מביתו לעבודה או בחזרה ממנה תיחשב לתאונת עבודה, והנפגע יוכל לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי בגינה. לדוגמה, רופא או איש צוות רפואי שנדבק בנגיף תוך כדי נסיעה בתחבורה ציבורית לבית החולים.

כך תוכלו לקבל דמי פגיעה בגין קורונה מהמוסד לביטוח לאומי

על פי החוק, כל עובד מבוטח מפני פגיעות גוף שאירעו תוך כדי ועקב עבודתו על ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל כן זכאי להגיש תביעה למוסד זה במקרה של פגיעה בעבודה. חשוב לציין כי את התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה יש להגיש לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים ממועד התאונה. אחרת, עלול הדבר לשלול מהנפגע חלק מזכויותיו ופיצוי המגיע לו.

במידה שרופא או איש צוות הרפואי אובחן כחולה קורונה, עליו לדווח למעסיק באופן מיידי. בזמן הדיווח כדאי להחתים את המעסיק על טופס ב.ל 250 (לשכיר) או על טופס ב.ל 283 (לעצמאי). לאחר מכן יש לפנות בדחיפות לגורם המטפל (מיון בית החולים או לקופת החולים), להדגיש בפניו כי מדובר בתאונת עבודה ולבקש אישור מחלה שכותרתו היא "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה".

בשל חשיפתם המוגברת של הצוותים הרפואיים לנגיף במסגרת עבודתם ובשל מאמצי האיכון שנוקטת הממשלה ומי מטעמה, ניתן לקשור באופן כמעט ודאי בין הידבקות איש צוות רפואי לבין חשיפה לנשא של הנגיף

לאחר מכן יש למלא את טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי - ב.ל 211 (ניתן לעשות זאת באופן מקוון), לצרף את ה"תעודה הראשונה לנפגע בעבודה", נתוני שכר ופרטי חשבון בנק. במידה שהתביעה תוכר כתאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לנפגע דמי פגיעה עבור עד 91 ימי היעדרות.

לאחר מכן על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. אז תיבדק חומרת הפגיעה (הפיזית ו/או הנפשית) על ידי ועדה רפואית ובהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו, ייקבע גם גובה הפיצוי.

נדבקה ב"סורוקה" בשפעת חזירים והוכרה כנפגעת עבודה

הרופאים ואנשי הצוות הרפואי חשופים בעבודתם לאלפי וירוסים וחיידקים עמידים יותר ועמידים פחות ועתה קיימת סכנת הידבקות מוגברת לנגיף הקורונה בכל מקום, בעבודה, בקהילה וגם בבית. נתונים אלה עלולים להוות מכשול בהכרה בתאונת עבודה והתקיימות התנאי השני של הקשר הסיבתי. אולם, בשל חשיפתם המוגברת של הצוותים הרפואיים לנגיף במסגרת עבודתם ובשל מאמצי האיכון שנוקטת הממשלה ומי מטעמה, ניתן לקשור באופן כמעט ודאי בין הידבקות איש צוות רפואי לבין חשיפה לנשא של הנגיף.

בפס"ד קרייף נגד המוסד לביטוח לאומי הגמיש בית הדין לעבודה, אשר מהווה בחוק הישראלי את אינסטנציית הערעור על החלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, את המבחנים להכרה בהידבקות נגיפית כתאונת עבודה.

התובעת, גב' קרייף שרה, ילידת 1957, תושבת העיר באר שבע, עבדה משנת 1976 בבית החולים סורוקה בבאר שבע בתפקיד כוח עזר. על פי כתב התביעה, במסגרת תפקידה עבדה קרייף בשתי עמדות עבודה: האחת, בחדרי הניתוח, בהחלפת מצעים, ניקיון והחלפת צינורות שאיבה. כאשר עבדה בחדרי הניתוח הייתה נכנסת לחדר הניתוח מיד לאחר שהוציאו את המנותח ורק אז הייתה מבצעת את עבודתה. במסגרת עבודתה זו עבדה עם כפפות, אולם ללא מסיכה.

גב' קרייף עבדה גם בחדר לידה בתדירות של פעם בשבוע, במסגרת עבודה בשעות נוספות. בעבודה זו היתה מעבירה יולדות ממיטה למיטה ומנקה לאחר הלידה את העמדה. מעבר לעבודתה בהזזת יולדות ממיטה למיטה, ביצעה עבודתה כאשר בסמיכות אליה היו יולדות נוספות. בעבודה זו עבדה ללא מסיכה אולם עם כפפות.

ביום 26 בינואר 2011 עבדה עד השעה 14:00 בחדר הניתוח והלכה לביתה, כאשר היתה אמורה לחזור בערב למשמרת לילה. קרייף הגיעה לביתה, ישנה שנת צהריים ולא התעוררה עד שעות הצהריים למחרת. כיוון שלא התעוררה, פונתה מהבית באמצעות אמבולנס לחדר המיון.

התובעת קרייף חוברה למכונת הנשמה במשך מספר ימים (עד ל-5.2.11) ואושפזה במשך כשבועיים וחצי בבית החולים סורוקה (עד ליום 14.2.11). לאחר מכן הועברה לשיקום בבית החולים לוינשטיין ברעננה ושם שהתה כחודש ימים (עד 9.3.11).

קרייף טענה בפני בית הדין לעבודה כי באותה תקופה היו הרבה מקרים של שפעת החזירים בארץ בכלל וב"סורוקה" בפרט ועל פי ייעוץ רפואי שקיבלה מרופא תעסוקתי, היא סבורה כי יש קשר בין מחלת שפעת החזירים שבה חלתה לבין עבודתה.

בית הדין, בעזרת מומחה במחלות זיהומיות שמונה מטעמו, קבע כי הסיכוי של התובעת, עובדת בית החולים, להידבק מהוירוס במהלך עבודתה גבוה יותר מהסיכוי של התובעת להידבק במחלה מגורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה

לטענת הנתבע – המוסד לביטוח לאומי, התובעת לא הוכיחה קיומו של אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודתה. הנתבע טען כי מחלת שפעת החזירים אינה נמנית ברשימת מחלות המקצוע והתובעת לא הוכיחה כי באה במגע עם חולים בשפעת החזירים במקום עבודתה בבית החולים. עוד טען הנתבע, כי השפעת העבודה על מחלת התובעת, אם בכלל, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, כגון גורמי סיכון אישיים: אסטמה ומחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD).

בפס"ד שרה קרייף נגד הביטוח הלאומי, קבע בית הדין כי הגב' קרייף אשר עבדה בתקופת שפעת החזירים כצוות עזר בבית החולים ואשר נדבקה בנגיף שפעת החזירים, תוכר כנפגעת עבודה למרות הקושי בהוכחת מקרה תאונתי יחיד ובלעדי אשר ניתן להוכיחו על ציר הזמן.

בית הדין, בעזרת מומחה במחלות זיהומיות שמונה מטעמו, קבע כי הסיכוי של התובעת להידבק מהוירוס במהלך עבודתה גבוה יותר מהסיכוי של התובעת להידבק במחלה מגורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.

כלומר, בתקופה שבה מוסדות הטיפול הרפואיים מלאים בחולי קורונה, ניתן להכיר בפגיעה כתאונת עבודה גם אם יש קושי להוכיח אירוע תאונתי או הדבקה יחידה לאורך ציר הזמן.

פיצוי בגין פגיעה שהוכרה כתאונת עבודה

לפיצוי בגין פגיעה שהוכרה כתאונת עבודה קודמים שני שלבים: השלב הראשון, כאמור, הוא שלב ההכרה ותשלום דמי הפגיעה (טופס ב.ל 211); השלב השני הוא תביעה לקבלת דרגת נכות (ב.ל 200) אשר תוגש לרוב לאחר ההכרה של פקיד התביעות בפגיעה כתאונת עבודה.

איש הצוות הרפואי אשר פגיעתו הוכרה יזומן לוועדות רפואיות של המוסד לפי הלקויות הרפואיות שמהן הוא סובל (פולמונולגיה, קרדיולוגיה, פסיכיאטריה, נוירולוגיה וכדומה) ויצטרך להוכיח נזק פיזי או נפשי אשר נגרם כתוצאה מהידבקות בנגיף.

מאחר שברוב האוכלוסיה הנגיף אינו סימפטומטי ואינו משאיר נכות רפואית, יש לשקול את הגשת התביעה לאחר התייעצות עם מומחה רפואי ומשפטי על כדאיות ההליך.

שיטת החישוב של הפיצוי אותו מגיע לנפגע בעבודה עקב נכות צמיתה:

  1. נכות עד 9% אינה מזכה בפיצוי כלשהו.
  2. נכות בשיעור של 10% ועד 19% תזכה במענק חד פעמי, אשר יחושב לפי: 43*% נכות*75% משכר ברוטו.
  3. נכות בשיעור של 20% ומעלה תזכה את הנפגע בגמלה חודשית לפי חישוב הבא: %נכות *75% משכר ברוטו.

חשוב לציין כי כדי לקבל את דמי הפגיעה (השלב הראשון) על איש הצוות הרפואי לא לעבוד כלל, אולם אין זה המצב לגבי קבלת נכויות זמניות וקבועות (השלב השני). קרי, הנפגע יכול לשוב לעבודתו המלאה ועדיין לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי.

כמו כן, בסיס השכר של העובד שתביעתו הוכרה כתאונת עבודה מחושב מסך הכנסותיו ערב התאונה. כלומר, רופא שעבד כשכיר בבית חולים ממשלתי ובנוסף עבד כרופא בקופת החולים וכרופא עצמאי פרטי, ניתן יהיה לצרף את סך הכנסותיו לעניין בסיס השכר (עד המקסימום הקבוע בחוק - חמש פעמים השכר הממוצע במשק) וממנו ייגזר הפיצוי לו יהיה זכאי בגין דמי הפגיעה והנכויות הזמניות והצמיתות.

פיצוי זה עשוי להגיע למיליוני שקלים והוא תלוי בנכות הצמיתה אותה תקבע הוועדה הרפאית של הביטוח הלאומי. לדוגמה, רופא בן 50 שנדבק בוירוס ושכרו ברוטו עומד על 40,000 שקל לחודש, וקיבל בוועדה רפואית 25% נכות רפואית לצמיתות, יקבל גימלה חודשית על סך 7,500 שקל לכל ימי חייו. עד גיל הפרישה יקבל יותר ממיליון וחצי שקל.

עילה נזיקית גם על מיגון לא ראוי בבתי החולים

קיימים מקרים שבהם קמה לרופא אשר נפגע בעבודתו עילה נזיקית מכוח פקודת הנזקין (נוסח חדש)-תשכ"ח 1968. תביעה זו היא תביעה לחבות מעסיקים אשר נסמכת לרוב על עוולת הרשלנות או על עוולת הפרת חובה חקוקה.

קיימים גם חיקוקים נוספים אשר ניתן לתבוע בגינן כגון תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) התשנ"ז 1997 ותקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות, התשנ"א 2001).

במידה שרופא או איש צוות רפואי נדבקים בנגיף מאחר שלא סופק להם ציוד המגן הנדרש - מסיכות, חליפות ומשקפי מגן אשר עומדים בתקן בינלאומי, או לא התקיימו נהלי עבודה מתאימים לשימוש בציוד המגן ולטיפול בחולים - קמה להם עילת תביעה נזיקית

לחוקים ותקנות אלו נוספו לאחרונה על ידי משרד הבריאות "הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף הקורונה". עד כתיבת שורות אלו פורסמו כ-14 מערכי הנחיות אשר פונים אל הציבור בכלל ואל אנשי הרפואה בפרט. צווים אלה ניתנים מכוח פקודת בריאות העם, 1940, ופרסמו כ"צו בריאות העם" (נגיף קורונה החדש 2019) על ידי מנכ"ל משרד הבריאות.

בצווים אלה קיימות הנחיות ברורות ומדויקות על אופן ודרך הטיפול בחולי קורונה על ידי הצוותים הרפואיים, אולם עם פרוץ המשבר החלו להישמע קולות מהצוותים הרפואיים בבתי החולים ובמרפאות הציבוריות ברחבי הארץ כי למרות ההנחיות אשר הועברו ממשרד הבריאות, קיים מחסור חמור בציוד מגן, בהנחיות לשימוש בציוד זה ובטיפול בחולים אשר נמצאו חיובים לנגיף.

למעסיק קמה חובת זהירות מוגברת להגן על עובדיו לאור אחוזי ההדבקה הגבוהים של הנגיף. במידה שרופא או איש צוות רפואי נדבקים בנגיף מאחר שלא סופק להם ציוד המגן הנדרש - מסיכות, חליפות ומשקפי מגן אשר עומדים בתקן בינלאומי, או לא התקיימו נהלי עבודה מתאימים לשימוש בציוד המגן ולטיפול בחולים, כגון שינוע החולים ממקום למקום, טיפול בציוד אישי כולל ביגוד של הנשאים ושל הרופאים, טיפול בבדיקות וכו' - קמה להם עילת תביעה נזיקית כנגד המעסיק וזאת בנוסף לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי.

בתביעה נזיקית קיימים ראשי נזק עצמאים רבים שאותם ניתן לתבוע כגון אובדן כושר השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת הזולת ונזקים לא ממוניים (עוגמת נפש).

כמו כן ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח בגין אובדן כשר עבודה על פי תנאי הפוליסה במידה שהעובד היה באי כושר עבודה עקב מצבו הרפואי.

אפיק נוסף שבו עלולה להיווצר זכאות לאדם שנדבק בנגיף ויש לו מחלות רקע נוספות הוא אפיק של פטור ממס הכנסה. במידה שתיקבע לחולה נכות משוכללת של 90% לפחות לשישה חודשים, יכול התובע לפנות לפקיד השומה באזור מגוריו ולהגיש תביעה לפטור ממס הכנסה.

* עו"ד פליקס אקרמן - בעלים ומייסד של "פליקס אקרמן, משרד עו"ד", הפועל זה 15 שנים ומתמחה בדיני ביטוח לאומי, ביטוח ונזיקין

נושאים קשורים:  שרה קרייף,  תאונת עבודה,  נגיף הקורונה,  תביעת פיצויים,  תביעת נזיקין,  עו"ד פליקס אקרמן,  המוסד לביטוח לאומי,  חדשות,  מגזין
תגובות
25.04.2020, 11:13

השאלה המעסיקה היא אחרת: האם איש צוות שחויב בבידוד עקב חשיפה למאומת בזמן עבודתו יחויב ע"ח ימי מחלתו, ימי חופשה, או- כמו שאמור להיות- תאונת עבודה, למרות שאין לא מחלה, לא חופשה ולא תאונה אלא הוראת הריבון ע"פי חוק.