ישנו מידע מועט בלבד בנוגע לתוצאים של מטופלים המטולוגיים שנדבקו בנגיף הקורונה במהלך גל האומיקרון וטופלו עם רמדסיביר או נירמטרלביר/ריטונביר. מחקר זה ביקש לבחון תוצאים אלו בעזרת מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי שכלל נבדקים מתוך מאגר הנתונים Spanish Hematopoietic Stem Cell Transplantation and Cell Therapy בין התאריכים 27 לדצמבר 2021 ו-30 לאפריל 2023.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 466 נבדקים; 243 (52%) אשר טופלו עם רמדסיביר ו-223 (48%) שטופלו עם נירמטרלביר/ ריטונאביר. במרבית המקרים, מי שחלה במחלה קלה טופל עם נירמטרלביר/ ריטונאביר ואלו הדגימו שיעורי תמותה נמוכים עקב תחלואה בקורונה (1.3%). לעומת זאת, מי שחלה במחלה בדרגה בינונית-קשה טופל בדרך כלל עם רמדסביר (40%), ועבורם הודגמו שיעור תמותה גבוהים יותר (9%). תוצאות ניתוח רב-משתני הדגים כי עבור המטופלים שקיבלו רמדסיבר מין זכר נמצא במתאם עם סיכון נמוך יותר לתמותה (יחס סיכויים של 0.35, p=0.042) וטיפול עם קורטיקוסטרואידים (יחס סיכויים של 9.4; p<0.001) וזיהום צולב (יחס סיכויים של 2.8; p=0.047) נמצאו קשורים לסיכון גבוה יותר לתמותה. בנוסף נמצא כי 52% מהנבדקים הדגימו השלה ויראלית ממושכת של מעל 25 ימים. עבור נבדקים שטופלו עם רמדסיביר, מאפיינים שנמצאו קשורים להתארכות משך ההשלה הויראלית כללו ממאירות של תאי B נוסף על מחלה המטולוגית בבסיס, מחלה חמורה, החלה מאוחרת וטיפול ממושך עם רמדסיביר ועומס ויראלי גבוה יותר בבסיס. טיפול עם נירמטרלביר/ ריטונאביר הדגים פרופיל בטיחות שווה לזו של רמדסביר, למרות הסיכון המוגבר לאינטראקציות בין-תרופתיות.
מסקנת החוקרים הייתה כי נירמטרלביר/ ריטונאביר מהווה טיפול בטוח ויעיל עבור חולים עם קורונה בדרגה קלה אשר לא זקוקים לאשפוז. לעומתם, מטופלים עם מחלה בינונית-קשה טופלו בעיקר עם רמדסיביר, ועבורם שימוש בקורטיקוסטרואידים וזיהום צולב נמצאו כמנבאים לתוצאים ירודים. למרות הטיפול נוגד הנגיפים, השלה ויראלית ממושכת נותרה סיבה לדאגה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות