לרגל חודש המודעות לסרטן הערמונית החל בספטמבר, מפרסם היום (ד') משרד הבריאות נתונים חדשים על המחלה בישראל. על פי נתוני המשרד, מאז שנת 2015 לא נצפתה עלייה במגמת התחלואה בסרטן הערמונית בישראל ומנגד, ב-20 שנים האחרונות חלה ירידה מובהקת במגמות התמותה כתוצאה מהמחלה.
עוד בעניין דומה
בדו"ח משרד הבריאות נמסר כי בשנת 2019 אובחנו 2,493 גברים עם סרטן חודרני של הערמונית, מהם 2,355 יהודים (94.5%) ו-138 ערבים (5.55%). נכון ל-31 בדצמבר 2019, חיו בישראל 10,725 חולי סרטן הערמונית שאובחנו במהלך חמש השנים 2019-2015 והחלימו או שעדיין מתמודדים עם המחלה. מתוכם 10,123 יהודים ו-602 ערבים. החל משנת 2015, היארעות המחלה יציבה ואין עלייה במגמת התחלואה בסרטן זה.
סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל והרביעי בשכיחותו מבחינת תמותה מסרטן. בשנת 2019 נפטרו מהמחלה 493 גברים, כאשר עיקר התמותה נרשמה בקרב גברים בני 75 ומעלה. מגמות התמותה מסרטן הערמונית בשנים 2019-1996 הצביעו על ירידה מובהקת. הגיל הממוצע של גברים שנפטרו מסרטן הערמונית היה 81.1 בקרב יהודים ו-77.6 בקרב ערבים.
ישראל נמצאת במקום ה-58 בעולם בשיעור ההיארעות של המחלה בגברים, אולם בעוד ששיעור ההיארעות גבוה יחסית, שיעור התמותה מהמחלה בישראל ביחס לעולם נמוך מאוד והיא ניצבת במקום 143, מה שמצביע על שיעור הישרדות גבוה.
גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה ומוטציות גנטיות מסוימות. גורמי סיכון אפשריים נוספים, אשר עדיין שנויים במחלוקת, הם דלקת של הערמונית, השמנה ועישון. הסיכון לחלות בסרטן הערמונית גבוה יותר בקרב גברים יהודים בהשוואה לגברים ערבים ועולה עם הגיל, כאשר לפי נתוני 2019 פחות מ-1% מהחולים מאובחן מתחת לגיל 50. עיקר התחלואה היתה בגילאי 70-74 בגברים יהודים ו-75 ומעלה בקרב ערבים.
מספר המקרים החדשים בשנים 2019-1996 מצביעים על עלייה מובהקת עד 2007 בגברים יהודים, על ירידה מובהקת בשנים 2008-2014, ומ-2015 ואילך לא נצפה שינוי מובהק. מגמה דומה נצפתה גם בקרב הגברים הערבים: עלייה מובהקת עד שנת 2005 וירידה מובהקת מ-2005 ואילך. עם זאת, כאמור, שיעור התחלואה בקרב גברים יהודים גבוה מאלה שבגברים ערבים במשך כל התקופה.
הירידה הנצפית בהיארעות המחלה בגברים בישראל בשנים האחרונות משקפת ככל הנראה גם את דינמיקת ההמלצות על בדיקת ה-PSA בדם לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, שנבעה מהתקדמות המחקר בתחום. בישראל היתה המלצה לביצוע בדיקת PSA בתחילת שנות ה-90. ב-2002 פורסמו הנחיות מעודכנות, שלא המליצו על ביצוע הבדיקה לצורך סינון בגברים בני 75 ומעלה, וב-2008 עודכנו ההמלצות שוב והורו על הימנעות מביצוע סריקה יזומה בכלל האוכלוסיה בסיכון רגיל למחלה.
שיעור ההישרדות היחסי לחמש שנים מהמחלה (מבטא את הישרדותם ביחס לקבוצת אוכלוסיה התואמת להם במין ובגיל באותה תקופת זמן) הוא שיעור גבוה מאוד בקרב יהודים שאובחנו בין השנים 2014-2008 ועומד על 97.6%. בגברים ערבים שאובחנו באותה התקופה שיעור ההישרדות היחסי לחמש שנים הוא 87.4%. שיעורים אלה גבוהים בהשוואה לשיעורים המקבילים בקרב מי שאובחנו בשנים 2002-2007 (96.0% ו-2.9%, בהתאמה). ייתכן כי הבדלים אלה משקפים, בין היתר, שיעור גבוה יותר של אבחון יתר בגברים יהודים בהשוואה לגברים ערבים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
