משרד הבריאות התמהמה בפרסום הריקול למוצרי סנפרוסט

משרד הבריאות ידע ארבעה-חמישה ימים על הימצאות חלקי גוף של בעלי חיים – עכבר, חילזון, נחש ועל פי דיווח גם חלקי ציפור – באריזות שעועית קפואה של סנפרוסט אך נמנע מלדווח על כך לציבור. כמו כן, על הימצאות ראש עכבר באריזת המזון נתגלה למשרד הבריאות מדיווחי תקשורת. רק לאחר איום בשימוע שנשלח לחברת סנפרוסט ממשרד הבריאות ולאחר שגם פורסם שנמצאו באריזות פיסות עור של נחש, הסכימה החברה לבצע את הריקול. כך דיווחו הבוקר "ידיעות אחרונות" ו"דה מרקר".

ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, שוב סופגת את עיקר הביקורת. אתמול בהופעות בתקשורת אמרה כי העיכוב בהודעה לציבור על הריקול (חזרה יזומה) היה בין היתר בשל כניסת שבת והרצון שכלל הציבור, שאיננו קשוב בסופי השבוע לתקשורת, יידע על כך. ד"ר אלרעי-פרייס הטילה את האחריות לוודא שאין באריזות גופים זרים על המפעל שבו ממוינת השעועית ונארזת. "ברוב המקרים אין תקלות בנושא הזה – הפעם זה בכל זאת קרה", ציינה.

עוד מסרה ראש שירותי בריאות הציבור שהייתה חליפת מכתבים בין המשרד לחברה שהציגה למשרד שאלות שונות בהקשר לצורך בריקול וטענה בין השאר שתבצע מיון מחדש ולכן אין בו צורך. כאמור, רק לאחר האיום בזימון בכירים לשימוע, הודיעה החברה למשרד הבריאות שתבצע את כל הנחיותיו ואין צורך בשימוע.

"כל התהליך היה צריך להיות קצר הרבה יותר", הודתה ראש שירותי בריאות הציבור, אך עם זאת דחתה טענות שהושמעו גם בתוככי משרד הבריאות, שלחצים מצד חברות המזון משפיעים על החלטות שונות המתקבלות במשרד. כמו כן דחתה ד"ר אלרעי-פרייס את הטענה שאין די פיקוח על החברות ועל יבואני המזון ומשרד הבריאות מסתמך יותר מדי על דיווחיהם. "על משרד הבריאות היה להודיע על החזרה היזומה מוקדם הרבה יותר ולא לחכות שהחברה המעורבת בפרשה תעשה זאת" התבטא מקור במשרד לפי דיווח של "ידיעות אחרונות".

בעקבות זאת הודיע משרד הבריאות על סדרת בדיקות שיערוך בקווי הייצור במפעל החברה מחשש לכשלים נוספים במערכת הבטיחות שלו, בעיקר בתהליך מיון המוצרים לפני אריזתם ווידוא לאחר השלמת האריזה. החברה עצמה הודיעה שהיא עוצרת השבוע שיווק של עוד מוצרי מזון קפואים, כדי למיין מחדש את כל האריזות בבקרה ידנית ואופטית כשבתהליך יעורב מומחה אבטחה מחו"ל.

בהסתדרות הרופאים הוטרינרים בישראל הגיבו לפרשה: "פעם עכבר במזון, כעת נחש, והיה לנו השנה גם אירוע סלמונלה. מעבר לכך שמדובר בתפריט מגוון עם תוספות חלבון, הריקול הנוכחי הוא קצה קצהו של קרחון שנקרא: התיישנות מערכות האכיפה והפיקוח של שירותי המזון במשרד הבריאות".

מנתונים שנמסרו מהסתדרות הרופאים הוטרינרים עולה כי בישראל פועלים אך ורק 13 רופאים וטרינרים ביחידה לפיקוח על המזון במשרד הבריאות בפיקוח ורגולציה (בניגוד למאות משגיחי כשרות, המועסקים על ידי המדינה).

"על כתפי נבחרת מצומצמת זו מונחת האחריות לפקח על תעשיה שמגלגלת מיליארדי שקלים בשנה. מפעלי מזון, קווי ייצור, משחטות, בתי מטבחיים, יבואני דגים ובשר ועוד. וכאילו לא די שמדובר במעט מדי רופאים וטרינרים", אומרים בהסתדרות הרופאים הוטרינרים, "אין לוטרינרים המפקחים על המזון את מלוא האמצעים הנדרשים למילוי עבודתם. כך למשל: למרות דרישות חוזרות ונשנות, אין להם כלי רכב צמודים מהעבודה. כך יוצא שחלקם נעים בתחבורה ציבורית לנקודות הפיקוח, וההספק שלהם, שממילא מוגבל, מצומצם מדי".

בשנת 2015 נכנסה רפורמה שקבעה כי היחידה לפיקוח על המזון במשרד הבריאות חייבת לגדול ולכלול לכל הפחות 30 רופאים וטרינרים מפקחים, אלא שעד היום הרפורמה הזו מעלה אבק ונשכחת. הסתדרות הרופאים הוטרינרים דורשת פתיחת תחקיר מסודר ושקוף לציבור על כל האירועים הקשורים במזון בחודשים האחרונים, באמצעות ועדה שתכלול, בין היתר, רופאים וטרינרים, המומחים בבריאות הציבור.