פרופ' ברבש קורא להטיל סגר על לא מחוסנים: "מתנהגים באגואיסטיות"

פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהלו לשעבר של המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, קרא "להטיל סגר על לא מחוסנים שמתנהגים באגואיסטיות". כך דיווח הבוקר (ד') אדריאן פילוט ב"כלכליסט". פרופ' ברבש הוא הקול הקיצוני ביותר מקרב שלושה מומחים הקשורים בנושאי בריאות שנשאלו לעמדתם לגבי פעולות כנגד סרבני חיסונים.

"במקום לדבר על סגר כללי", צוטט פרופ' ברבש, "צריך לשקול סגר של הלא-מתחסנים, שיישבו בבית ולא יסכנו את כולנו ויחרבו לנו את הכלכלה והתרבות". הוא גם סבור: "יש להעביר מסר חד וברור ללא-מתחסנים: בהתנהגות האגואיסטית שלכם אתם כופים על הזולת לא רק סגר ופגיעה כלכלית קשה, אלא מחלה ממש. איך ייתכן שאנחנו כחברה מרשים מצב שיש בישראל מיליון מבוגרים לא מחוסנים". עוד אמר כי "הגיע הזמן לבטל את התו ירוק לבני 50 פלוס המסרבים לקבל מנה שלישית".

עוד אמר ברבש: "בכל העולם המערבי חל שינוי דרמטי בהתייחסות לסרבני החיסונים. בארה"ב, ביותר ערים, מקומות עבודה ואוניברסיטאות דורשים חיסון או בדיקות מטוש תכופות, אחרת לא נכנסים למקום העבודה. תמונה דומה מתפתחת בהרבה מדינות בעולם המערבי".

עמדתה של פרופ' גליה רהב, מנהלת המכון למחלות זיהומיות ב"שיבא": "ניהול מדיניות תוך התעלמות מהמסרבים להתחסן איננה אפשרות ריאלית. הם אלה שחולים ואנו כרופאים לא יכולים להתעלם מהם כי הם אלה שגם גורמים לעומסים". היא מציעה הסברה ויוזמה. "כדאי מאוד להתחיל להבין מי הם. במשרד הבריאות אומרים שיש הרבה בני 16-12 שלא התחסנו וזה ממש לא הגיוני. תחסנו אותם! הפתרון - הרבה הסברה ולהגיע לכל מקום וגם הנידח ביותר ולהסביר אחד-לאחד מדוע צריך וחובה להתחסן".

פרופ' רצף לוי מה־MIT סבור אחרת: "מדיניות הממשלה והמתקפה על הלא-מתחסנים סובלת מכשל מדעי, אתי ופרקטי. צריכים להתמקד ולעבוד קשה כדי להסביר לאנשים שבאוכלוסיית הסיכון שלא התחסנו במנה הראשונה, שהתועלת של החיסון וההגנה שהוא מספק להם מהקורונה עולה על הסיכונים של החיסון; שהקורונה מאוד מסוכנת להם. במקום זאת פועלים בהיסטריה וקוראים לבני 50 לקחת חיסון שלישי ובקרוב גם בני 40. אין תשתית מדעית או אתית להאשים מישהו שלא התחסן שהוא מסכן אחרים.

"התפישה לפיה כולם צריכים להתחסן כדי להגיע לחסינות עדר הוכחה כלא ישימה. גם מדינות שהגיעו לרמת התחסנות של מעל 90% חוות גלי מגיפה. מחוסנים נדבקים ומדביקים. אבל צריך להסביר: אם אדם נמצא בקבוצת סיכון ולא מתחסן, הוא מסכן את בריאותו בצורה מאוד גבוהה. בחברה דמוקרטית קיים חופש בחירה. גם במקרה של עישון, החברה לא מחייבת מעשן להפסיק עם ההרגל הזה למרות שהוא הרבה יותר מזיק. המחלות שמעשן יפתח במשך השנים גורמות להרבה יותר עומס ועלויות על מערכת הבריאות מאשר הלא-מתחסנים".

פרופ' לוי הוסיף: "אין כאן שום עניין של ערבות הדדית. לקרוא ללא-מחוסנים פצצות מתקתקות איננו מבוסס מדעית ואינו אתי, וזה גם לא יעזור. עוד לא נולד החיסון וגם לא התרופה שניתן לכפות על אדם במדינה דמוקרטית".