COVID-19 בישראל

מועצת החירום של רופאים ומומחים: "אין שום גוף מדעי שתומך בסגרים"

בכירים במערכת הבריאות, רופאים, חוקרים ומדענים הקימו את מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה | קוראים לממשלה להפסיק את מדיניות הסגרים ולפתוח את מערכת החינוך

שוטרים בפעילות אכיפה על מגבלות הסגר. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

גוף מקצועי מבוסס-מומחים מהאקדמיה, רופאים ומדענים קיים אמש (ב') את ישיבתו הראשונה במסגרת הקמת מועצת חירום ציבורית למשבר הקורונה, במטרה לשכלל ולטייב את הטיפול וההתנהלות בהתייחס למשבר הקורונה. המומחים טוענים כי סגר הינו כלי לא-יעיל מבחינה מדעית לטיפול במשבר הקורונה: "סגר פוגע בחברה, בכלכלה ובעשייה הרפואית הרחבה. עדויות ממחקרים ותצפיות במדינות רבות מראות כי תועלתו מוטלת בספק, חלקית וקצרת טווח, ונזקיו רבים וקשים. אין כיום שום גוף רפואי או מדעי מוסמך התומך בהטלת סגרים".

במסמך יסוד המועצה הציבורית, כותבים המומחים: "מדיניות ציבורית בעת משבר מחויבת למנוע את קריסת החוליות החלשות בחברה. ניהול משבר חייב לשקלל את כלל ההיבטים הבריאותיים, החברתיים והכלכליים כאשר בנוסף לנפגעי קורונה ולאוכלוסיית הסיכון לפגיעה מהנגיף, נמצאים בחזית הפגיעה שכבות רבות אחרות ובהן ילדים, תלמידים, שכבות סוציואקונומיות חלשות, קשישים, חולים כרוניים וחסרי-ישע".

עוד הם דורשים מקובעי המדיניות, לבנות מערכי הגנה דיפרנציאליים ולרכז מאמצים בהגנה ממוקדת על החלשים, השבריריים וחסרי הישע. במסמך עקרונות היסוד של המועצה, הם מציינים: "יש לפעול מתוך הערכת סיכונים שוטפת ומתוך כך לבצע ריבוד אמצעי המיגון בהתאם לפילוח קבוצות הסיכון. כך ניתן יהיה לאזן בין הסיכון לקורונה לסיכונים אחרים, כמו הזנחה רפואית, קריסה כלכלית, דיכאון ובדידות".

הם ממליצים לבנות מערך הסברה חדש שישנה את השיח ואת ההתמודדות עם המגיפה: "ערך בסיסי בחברה האנושית ומרכזי ביותר ברפואה הינו הסיוע לאדם להתמקד במקורות הכוח, בתקווה ובהצלחה. עשרות שנות מחקר מוכיחות כי מסרים חיובים ואופטימיים אלה מעודדים בריאות והחלמה רפואית ונפשית. יתרה מזו, הפחדה, איומים ומסרים שליליים גוררים חוסר אמון, התנהגות 'דווקאית' והרעת תוצאות התערבויות וטיפולים רפואיים".

לגבי מבצע החיסונים הארצי לקורונה, מציינים המומחים: "החיסון חשוב ומעודד – אך אסור לכפותו, במישרין או בעקיפין. העדויות הקיימות על החיסון מצביעות על בטיחותו, ולמרות שאין עדיין אין מספיק מידע ארוך-טווח, נראה כי הוא יכול להוות נקודת מפנה בהתמודדות עם המגיפה. עם זאת, כפייה או שימוש בחיזוקים חיוביים או שליליים הינה לא אתית ועומדת בניגוד לעקרונות האוטונומיה של המטופל וההסכמה מדעת".

לגבי סגירת מערכת החינוך והמעבר ללמידה ב"זום", הם מדגישים כי "נדרשת פתיחה מיידית של מערכת החינוך - שכבות הגיל הצעירות הן הנפגעות העיקריות ממשבר הקורונה, למרות עדויות רבות לכך שהן ממעטות להיפגע קלינית. יש לצמצם את הנזקים הקשים הנגרמים לילדים ונוער על ידי פתיחת מערכת החינוך באופן מיידי, ושילוב מחדש של התלמידים בלימודים סדירים, תוך הדגשת היתרונות האקדמיים, הרגשיים והחברתיים שלהם".

חברי המועצה מצהירים כי המועצה תבחן על בסיס המשכי נתוני זמן-אמת, מחקרים וגישות מישראל ומן העולם, כדי לגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות בנוגע להתנהלות המתאימה ביותר בעת המגיפה, בהתבסס על חמישה עקרונות יסוד: רפואה אחראית, אתית ומאוזנת; שמירת האוטונומיה של המטופל ושל המטפל; חיזוק מיידי של מערכת הבריאות; התמקדות באדם ובבריאותו בהקשר רחב וניהול רפואי המתחשב בחברה ובקהילה.

על חברי המועצה הציבורית נמנים: פרופ' עמוס אדלר, פרופ' אסא כשר, פרופ' אשר אלחיאני, פרופ' אמנון להד, פרופ' עליאן אלקרינאוי, פרופ' זהבה סולומון, ד"ר יפעת עבדי-קורק, פרופ' צבי בנטואיץ', ד"ר ברוריה עדיני, פרופ' איתן פרידמן, פרופ' יעקב גינדין, פרופ' אהרן צ'חנובר, פרופ' ערן דולב, פרופ' אודי קימרון, ד"ר יואב יחזקאלי, ד"ר אמיר שחר, פרופ' רבקה כרמי, פרופ' מרדכי שני.

נושאים קשורים:  מועצה ציבורית,  מגיפת הקורונה,  סגר,  מערכת החינוך,  חדשות,  19-COVID,  מומחים
תגובות
אנונימי/ת
22.12.2020, 10:52

סגרים אינם המצאה ישראלית. הם נעשים במקומות רבים בעולם.
נחמד מאוד שאנשים באקדמיה שלא נושאים בשום אחריות מייעצים מה לעשות.

סגר מלא אינו יעיל למניעת תחלואה ותמותה, ואין המלצה של שום גוף בריאות בעולם להשתמש בו היות ונזקיו עולים על תועלתו. הסגרים שננקטים היום באירופה הם קלים בהרבה מסגר כפי שננקט פעמיים ( מיותרות ) כבר בארץ. האנשים במועצה חלקם היו וחלקם עודם בתפקידי ביצוע והאחריות לבריאות הציבור הביאה אותם לצאת בפומבי בקריאה לניהול שונה של המשבר. ההבדל שאני מזהה בין חברי המועצה לבין מנהלי מערכת הבריאות כיום הוא שבין חברי המועצה רבים הרופאים שממשיכים לגעת בחולים וחשים את מצוקותיהם

אנונימי/ת
22.12.2020, 14:42

כי בישראל בניגוד למדינות באירופה או מדינות אחרות בכלל, אי אפשר להטיל הגבלות דיפרנציאליות.
זה לא עובד. בין אם מחוסר משמעת, חוסר אכיפה או סתם פוליטיקה.
לכן בישראל זה די דיכוטומי. ובזמן שהוטלו סגרים התחלואה והתמותה ירדו.
נכון, זה זמני, אבל הכל זמני. ודווקא עכשיו שיש חיסון, יש בהחלט מקום להטיל הגבלות כדי להוריד תחלואה ותמותה, גם אם זה זמני, כי בזמן הזה אפשר לחסן חלק גדול מהאוכלוסיה.

התפיסה הדיכוטומית בארץ סיבתה בכשלי הביצוע של הרשויות ביישום ההנחיות המידתיות הנכונות, כמו למשל אי יישום בידוד לשבים מחו״ל בחודש האחרון. אפשר וצריך לנהל את המשבר אחרת. אם תצא מאלמוניותך אשמח להמשיך את הדיון

אנונימי/ת
22.12.2020, 19:25

זה לא משנה מהן הסיבות. ברור שעל הנייר ניתן לנהל את המשבר טוב יותר. בפועל, עקב המרקם התרבותי - פוליטי של ישראל לא ניתן לישם את ההנחיות המידתיות הנכונות.
לכן זה לא חשוב אילו עצות חכמות כל מיני פרופסורים יציעו. במצב שלנו כאן זה הכל או לא כלום. ואני אומר את זה בצער.

הפרופסורים במועצה אנשים בעלי נסיון ביצועי וניהולי עשיר, וניהלו משבר אחד או שניים בחייהם, בשונה ממנהלי ויועצי המערכת היום. לצערי בחרת להישאר אנונימי, לכן לא אוכל להמשיך את הדיון איתך