ידוע כי CIBPי(Cancer-induced bone pain) הינו כאב כרוני מגביל, הנגרם מפגיעה בקצות עצבים בעצמות, על ידי גידולים ראשוניים או גרורות. הכאב מופיע בצורה של רגישות מוגברת, לא רק באתר העצם המעורב, אלא גם באזורים מרוחקים החולקים את אותו עיצבוב של הגידול. במחקר זה, החוקרים מנסים להבין כיצד רגישות לכאב ראשונית או מרוחקת כתוצאה מממאירות, מושפעת מבלוק עם בופיווקאין לקצוות עצבים, במודל עכברי עם CIBP.
עוד בעניין דומה
החוקרים הזריקו תאי MRMT-1 של סרטן שד לתוך החלק המקורב של עצם הטיביה, בעכברים ממין נקבה מזן Sprague–Dawley. לאחר מכן, אספו צילומי רנטגן ומיקרו CT על מנת לאשש צמיחה של הגידול. החוקרים הזריקו בופיווקאין מסביב לגידול ביום 7 או יום 14 לאחר החדרתו, ותיעדו את ערכי הסף לירידה בתגובה ללחץ או גירוי נקודתי מכני, בברך ובכף הרגל, בהתאמה. בנוסף, ביצעו בדיקות אימונוהיסטוכימיות לזיהוי ביטוי של ATF3י(Cyclic AMP-dependent transcription factor 3) ו-GFAPי(Glial fibrillary acidic protein) בגנגליונים הדורסליים ובחתכי חוט שדרה.
החוקרים מצאו כי העכברים פיתחו רגישות מוגברת לכאב באתר הגידול ובאזורים מרוחקים, לאחר הזרקה של MRMT-1, שנמשכה שבועיים. הם מצאו כי הזרקה של בופיווקאין מסביב לגידול בעכברים 7 ימים לאחר הזרקת הגידול, הביאה להקלה ברגישות הראשונית והמרוחקת לכאב, למשך 20-30 דקות. עם זאת, הזרקת החומר לא שיפרה את הרגישות המרוחקת לכאב בעכברים 14 יום לאחר הזרקת הגידול. עוד מצאו החוקרים כי הביטוי של ATF3 ו-GFAP היה מוגבר בחיות הניסוי 14 יום לאחר ההזרקה, בהשוואה לקבוצה שבה הוזרק הגידול לפני 7 ימים.
החוקרים הגיעו למסקנה כי רגישות מוגברת לכאב ב-CIBP בשלב מתקדם, היא בעלת מאפיינים המתאימים לכאב נוירופתי. זאת בהשוואה לשלבים מוקדמים, בהם הכאב יותר דלקתי באופיו.
מקור:
Mathew, SE. et al. Journal of Pain Research 2020; 13; 1305-1313. https://doi.org/10.2147/JPR.S250198