מגזין

"המרת חדשנות" במאבק בקורונה

על אף מערכות בריאות חלשות בהשוואה לאלו של מערב אירופה וארה"ב, נתוני התחלואה והתמותה הנמוכים מקורונה במדינות אסיה ואפריקה הם מעוררי התפעלות | פרופ' ראווי רממורטי מצביע על נסיונן רב הערך של המדינות המתפתחות בהתמודדות עם מגיפות ומסביר מדוע כדאי לאמץ מהן רעיונות ישנים וטובים

פרופ' ראווי רממורטי. "יצירת מאגר חדשנות גלובלי שירכז את כל הידע הקיים או מצוי בפיתוח בכל מקום על פני הגלובוס היא הדרך הטובה ביותר להצלחה במאבק הכלל עולמי במגיפה הזאת ובבאות אחריה". צילום: אדם גלנזמן/ Northeastern University

בכירים במערכות בריאות במדינות המפותחות בעולם מתקשים להודות בכך שהם נאלצו ללמוד, ולא מעט, מנסיונן של מדינות מתפתחות - הגדרה מכובסת למדינות נחשלות בעולם – בהתמודדות עם מגיפת הקורונה. מאמר שפורסם לאחרונה ב-harvard business review - כתב העת של בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד רבת היוקרה בארה"ב, הצביע על כך ש"ניתן ללמוד והרבה ממדינות אלו" בכל הנוגע למאבק ב-COVID-19.

מחבר המאמר, הפרופסור רב המוניטין ראווי רממורטי (Ravi Ramamurti), מלמד אסטרטגיות בתחום העסקים הבינלאומיים ומנהל את המרכז המתמחה בחקר שווקים חדשים, הכתיר את מאמרו בכותרת: Using Reverse Innovation to Fight Covid-19.

הוא הדגים נתון מפתיע: שיעור התמותה ממחלת הקורונה בארה"ב ובאירופה הוא פי 100 ופי 1,000 יותר לעומת שיעור זה במדינות באסיה ובאפריקה. למשל, בויטנאם, נכון לסוף השבוע שעבר, מדינה שבה 97.3 מיליון תושבים והכנסה לנפש העומדת על 1/20 מזו שבארה"ב, יש עד עכשיו אפס מתים מבין 335 חולים, 325 כבר החלימו ועדיין במצב פעיל עשרה, רק אחד מהם במצב קשה-קריטי. למדינה זאת גבולות עם סין והכלכלה שלה תלויה בכלכלת שכנתה.

גם שיעורי התמותה למיליון נפש בהונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה, טייוואן, תאילנד ומדינות באפריקה כמו אתיופיה, רואנדה, סיירה-ליאון ואוגנדה הם חד-ספרתיים, בעוד שבאירופה ובארה"ב הם מבוטאים בשלוש, חמש ואף שש ספרות.

אין זה משום שמדינות אלו נהנות מאקלים נוח יותר, דמוגרפיה, גיאוגרפיה, צפיפות אוכלוסיה ומערכת פוליטית יעילה יותר. ברובן, ההכנסה לנפש, בהשוואה לארה"ב, נמוכה בכמה סדרי גודל. אבל יש להן דבר אחד משותף שכנראה יש לו השפעה מרכזית על יכולתן להיאבק בנגיף: יש להן יותר ניסיון בהתמודדויות עם מגיפות קודמות כמו סארס, MERS, שפעת חזירים, איידס, כולרה ושחפת.

מתן חיסון לאבולה באפריקה. אילוסטרציה

כאשר פרצה מגיפת הקורונה מדינות אלו הגיבו במהירות והתאימו לתכלית החדשה את מערכות בריאות הציבור שלהן - שבהשוואה ליכולות של מדינות אירופה וארה"ב הן מפגרות מאוד. הן רעננו פרוטוקולים לצורך המלחמה באיום החדש,  תושביהן ומקבלי ההחלטות היו מנוסים בתרגול כיצד לפעול, בעוד שבארה"ב ובאירופה נאבקו והתקשו בפעולות שנקטו, את רובן לא הכירו קודם לכן. לכן, אין זו בושה לאמץ פתרונות לאותן בעיות מרעיונות שהוכיחו עצמם במדינות פחות עשירות.

למצב כזה קרא מחבר המאמר Reverse Innovation – "המרת חדשנות" – תהליך שבו מדינות מפותחות ועשירות כמו בצפון אמריקה, מערב אירופה וגם יפן שואלות חדשנות ממדינות פחות מפותחות. במאבק נגד הקורונה היתה ארה"ב יכולה לאמץ, לדוגמה, רעיונות פשוטים כמו בדיקות סקר רבות ומעקב אחרי כל מי שבא במגע עם חולה או חשוד ובידוד.

יש להביא בחשבון שה-Covid-19 יהיה כאן הרבה זמן ויהיו התלקחויות של המגיפה באזורים שונים ככל שכלכלת ארה"ב תיפתח מחדש לפעילות וגם השפעת העונתית תגיע. יתר על כן, יהיו לבטח בעתיד פדנמיות אחרות ולכן יש צורך ללמוד, מהר וככל הנדרש מנסיונן של מדינות אחרות, כולל אלו שנחשבות למתפתחות. הניסיון שלהן חייב להשתלב באסטרטגיות הלחימה בנגיף בארה"ב וגם במדינות העשירות והמפותחות האחרות.

"החדשות הטובות שיש לי לבשר לכם", כתב פרופ' רממורטי, "הוא שכמה ארגוני בריאות בארה"ב אכן אימצו רעיונות כאלה לצורך המאבק בקורונה". שתי דוגמאות לכך הן במדינת מסצ'וסטס.

בתי החולים במסצ'וסטס, ביניהם ה-MGH, בית החולים הכללי בבוסטון, למדו הרבה מנסיונה של דרום קוריאה. במאבק שמתנהל נגד המגיפה האתגר הוא לבצע כמה שיותר בדיקות סקר מבלי לסכן את בריאות הצוותים הרפואיים ואנשים אחרים. מדרום קוריאה למדו לבצע בדיקות אלו באתרי "היבדק וסע" (כמו שהוקמו בישראל) כאשר אנשים נבדקים בעודם יושבים במכוניותיהם. די מהר אימצו גישה זאת גם חברות ענק כמו רשת וולמארט ו-וולגרינס והן הציבו בחניוני הרכב שליד הקניונים שלהן עמדות בידוק כאלו.

מתחם "היבדק וסע, תל אביב. צילום: גיל יערי/ פלאש 90

ב-MGH, הממוקם באזור הצפוף של בוסטון, לא ניתן היה להקים עמדות "היבדק וסע" ולכן הוקם חדר מיוחד שבו נעשו בדיקות פרטניות, ובין כל בדיקה בוצע חיטוי והצוות הבודק נאלץ לאחר כל בדיקה להחליף שוב ושוב את ביגוד המיגון האישי שלו. נדרשה לשם כך הפסקה של 20 דקות.

בינתיים, בבית החולים Yangji בדרום קוריאה עלה פתרון טוב יותר לעניין הזה: המציאו שם תא מפלסטיק שקוף שבו לחץ-אוויר שלילי וכפפות גומי בדפנות. הצוות הבודק "משחיל" ידיו לתוך הכפפות ונוטל מהנבדק דגימות מהאף (מטוש) ללא כל מגע ישיר עם הנבדק שנמצא בתוך התא. הבודק לא משתמש בביגוד מיגון אישי PPE. גם בישראל נערכו בדיקות בדרך זאת, אבל לאחר שנודע להנהלת MGH על החידוש הזה, מיהרו שם לתכנן מתקן דומה.

כדי ללמוד יותר על החידוש הקוריאני יצר מומחה צעיר בתחום ניתוח אסטרטגיות קשר עם נשיא בית החולים הקוריאני וקיבל את כל הפרטים והתשובות לשאלותיו בתוך יום אחד. נדרשו תשעה ימים לחברת תכנון ועיצוב להשלים את בניית אב טיפוס של התא ועוד ארבעה שבועות כדי להציב שמונה כמותו ברשת בתי החולים והסניפים של MGH. צריכת ביגוד מיגון אישי צנחה בעקבות זאת ב-96% ופעולות החיטוי בין נבדק לנבדק נעשו יעילות יותר. משך הבדיקה של כל אדם היה 46 שניות בלבד ולכן נעשו יותר בדיקות מדי יום.

מאז שהגיעו מקוריאה הפרטים ההנדסיים של התא, המוצר שנבנה בארה"ב שוכלל ובית החולים בקוריאה שותף בחידושים שנוספו. לאחרון היו קשרים עם אוגנדה ובתי חולים במדינה זאת נהנו גם הם מהמוצר החדשני. עד מהרה התאים הללו נעשו זמינים בעוד מדינות ברחבי ארה"ב ועתה חברה גדולה עם קווי ייצור מסחריים נערכת לייצר את התא בכמויות גדולות לשם מכירתו ברחבי העולם, בעיקר למדינות עם הכנסות לנפש נמוכות שמוכנות לרכוש תאים זולים ופשוטים שכאלה.

בדיקה לקורונה בתא ייעודי - הרעיון קוריאני. צילום פלאש 90

"היתה לנו הענווה להודות שאין לנו את כל התשובות לשאלות ושאין זו בושה ללמוד גם מאחרים ומכושר ההמצאה של אנשים ברחבי העולם", הודו בכירים בבתי חולים עתירי מוניטין בבוסטון.

כאשר פרצה מגיפת הקורונה, ברוב המדינות בארה"ב לא היה מלאי מספיק של מיגון אישי לצוותים רפואיים, מכונות הנשמה, מנשמים וגם מיטות בבתי החולים והיה מעט זמן לתכנן את מבצעי הרכש הגדולים ובעיקר לבצע את המעקב אחרי אנשים שבמגע עם חשודים כנדבקים בנגיף.

במקום לנסות ולפתח מערכת היי-טק מבוססת אפליקציות דיגיטליות ואחר כך להפעילה – מערכת אפקטיבית אבל כזו שמעוררת דאגה בדבר חדירה לפרטיות של אנשים – מוטב להשתמש במתכונת פעולה שנחשבת old fashion: לגייס מאות אנשים שיבצעו את המעקב

מסצ'וסטס היתה מקרה חריג. המדינה הראשונה בכל ארה"ב שיצרה במהירות מערכת מעקב בקנה מידה מדינתי. המושל הושפע בקבלת ההחלטות משני אישי מפתח, ביניהם מי שהיה נשיא הבנק העולמי, ד"ר ג'ים קים, מייסד-שותף של ארגון ללא מטרות רווח בבוסטון, Partners in Health (PIH), בעל ניסיון עשיר של שלושה עשורים במאבק במגיפות במסגרת קהילתית, בכלל זה באבולה במערב אפריקה בשנים 2016-2014, בכולרה בהאיטי מאז 2010, בשחפת בלזוטו וב-HIV ברואנדה באפריקה.

קים הופתע מרמת הסקפטיות שגילה בארה"ב לעניין ערכו וישימות הביצוע של מעקב ברמה מדינתית אחרי מגעים של בני אדם ככלי הכרחי במאבק בקורונה. "מדוע אנשים כאן חשבו שלא ניתן לבצע את מה שאנחנו ב-PIH ביצענו על מנת לסייע לממשלות אחרות בעולם לאורך שלושה עשורים ותחת תנאים הרבה יותר קשים, במדינות מהעניות ביותר על פני הגלובוס", חזר ושאל קים.

סטיבן קדיש, לשעבר ראש הצוות של מושל מסצ'וסטס צ'ארלי בייקר, קיים שיחה עם קים ואחר כך שכנע את המושל שמערכת מעקב אחרי אנשים שנחשפו או נדבקו בנגיף – כלומר ביצוע חקירה אפידמיולוגית - היא כלי מפתח להפחתת העברת הנגיף והדבקה בו.

אולם, במקום לנסות ולפתח מערכת היי-טק מבוססת אפליקציות דיגיטליות ואחר כך להפעילה – מערכת אפקטיבית אבל כזו שמעוררת דאגה בדבר חדירה לפרטיות של אנשים – קים וקדיש שכנעו את המושל בייקר להשתמש במתכונת פעולה שנחשבת ל-old fashion: לגייס מאות אנשים שיבצעו את המעקב וזה גם יעלה פחות מאשר לטפל בהמון אנשים שיחלו בקורונה. צוות בין מפלגתי העריך את עלות הגיוס 180של  אלף עוקבים בכל רחבי ארה"ב -12 מיליארד דולר.

המושל בייקר האמין במה שג'ים קים אמר לו וגם קיבל פרטים מהניסיון המצוין שצבר PIH, ובתוך ימים מעטים הקימה מדינת מסצ'וסטס מערך בשם "שיתוף פעולה קהילתי" – CTC, שאותו הובילו שתי סוכנויות בריאות מדינתיות, ביניהן המחלקה לבריאות הציבור בשיתוף עם PIH שגייסה צוות לשם כך, הדריכה אותו ושתי חברות העניקו לכך גיבוי על ידי שהעמידו לרשות הצוות הזה מוקד call-center.

PIH העמידה לרשות הצוות שלושה בכירים, ביניהם ד"ר אמילי ראו (Emily Wroe), רופאה שסיימה את לימודיה באוניברסיטת הרווארד ועסקה עשר שנים במאבק במחלות זיהומיות לא מידבקות ברחבי אפריקה. היא סייעה בגיוס אנשים ובהדרכתם כיצד לבצע את הניטור, המעקב והחקירה האפידמיולוגית בסיוע משאבי בריאות הציבור של מדינת מסצ'וסטס. בפעילות זאת הוכנסה הפילוסופיה של PIH, לפיה אנשים שמבצעים מעקב חייבים ליצור קשר אמין עם בני הקהילה, ללוות אנשים ולפקוד את בתיהם.

"שום אפליקציה דיגיטלית לא מסוגלת לספק תמיכה רגשית ולהתייחס למורכבות או לייחודיות של אנשים כאשר הם נמצאים בבידוד ובעת טיפול שהם מקבלים", חוזרת ואומרת ד"ר ראו. "נכון, טכנולוגיה עוזרת אבל רק בצירוף לעוקבים אחרי מגעים אנושיים (human contact tracers)".

בשיא הפעילות כלל מערך CTC מקומי 1,700 אנשים שעסקו בהתנדבות במעקב וביצעו בין 8,000 ל-10,000 שיחות טלפוניות עם אנשי הקהילה כדי לברר מהו מצבם הבריאותי בתקופות שבהם שהו בהסגר ובבידוד. כאמור, כל התכנית הזאת נעשית בהתנדבות, המידע שנאסף מאובטח מפני זליגה ודליפה לגורמים אחרים וכן נשמר בהקפדה עניין הפרטיות. קים וקדיש סבורים עתה כי ה-CTC מילא תפקיד חשוב בהפחתת התפשטות הנגיף וסייע בהכלת מחלת הקורונה במסצ'וסטס.

בהמשך, קדיש ארגן סמינר ברשת, וובינר שבו הציג את המודל של ה-CTC בהשתתפות צוותי בריאות הציבור מ-20 מדינות ברחבי ארה"ב כולל קליפורניה, אילינוי, לואיזיאנה וניו יורק. בעקבות זאת, רבות מהן מנסות עתה לחזק את מערך משאבי בריאות הציבור הקיימים בשילוב האפשרויות שמצויות בידי ממשלות המדינות לצורך ביצוע החקירות האפידמיולוגיות והמעקב אחרי חשודים לנגיף והמגעים שלהם עם אנשים אחרים בסביבתם, כחלק מקטיעת שרשרת ההדבקה. הניסיון של ה-CTC מתחיל לחלחל עתה גם למדינות אוהיו, אילינוי והעיר ניוארק ולמקומות נוספים ברחבי ארה"ב.

מדינות עם הכנסות נמוכות לנפש גם מפתחות ערכות בדיקה זולות ופשוטות לזיהוי הנגיף לקבלת תוצאות מהירות וכן הוכנסו בהן לשימוש מנשמים זולים שראוי לבחון אותם. דווקא הן יכולות לסייע בפיתוח המוני של תרופות וחיסונים לצורך המאבק בנגיף ובמחלה

הלקחים, לדברי פרופ' רממורטי, הם: בין שאתה מנהל או קובע מדיניות ומקבל החלטות, ביכולתך ליזום שימוש בשיטות פעולה ישנות במדינה עם יכולות טכנולוגיות מתקדמות ביותר, בתנאי שאתה פתוח לרעיונות שמקורם בכל מקום אחר, בכלל זה גם כאלה שנוסו בהצלחה במדינות עניות מבחינה כלכלית ובתנאי שאתה מוכן לאמץ אותם כשמתברר שדווקא רעיונות מיושנים הם אלה שיכולים לעזור לך במצב הקשה שבו אתה נמצא כמנהיג, כמוביל.

למי שאין לצידו אנשים עם ניסיון עשיר כמו זה שצברו ד"ר קים, קדיש ואחרים שהיו מעורבים בתהליך שאומץ במסצ'וסטס, מציע רממורטי לבנות קשר וברית עם ארגונים כמו PIH ואחרים שצברו ניסיון בפעילויות במדינות נחשלות ורשמו בהן הצלחה. ברור שרצוי לקבל סיוע מתאים מהממשל הפדרלי בכל הנוגע למעקב וניטור אחרי מגעים אנושיים במקרה של התפשטות מחלה בקהילה, שיתוף פעולה ופעילות מתואמת כאלה הם בעלי ערך רב. רצוי מאוד ואף אידאלי, שסוכנות פדרלית עם מאגר ידע וקשרים גלובליים תתרום את היכולות והפרקטיקות הטובות ביותר שמצויות בידיה בנושא מחלות זיהומיות.

פרופ' רממורטי ציין כי המרכז לחקר שווקים חדשים בעולם באוניברסיטת נורת'איסתרן בבוסטון הקים פרויקט לאיסוף רעיונות מכל רחבי תבל, כאמור גם ממדינות נחשלות, ושילובם בתוך טכנולוגיות דיגיטליות, בינה מלאכותית, יכולות סריקה תרמית של קהלים, תוך יצירת צוותים לתגובה מהירה נגד כל התלקחות מקומית של מחלה מידבקת על מנת לבלום את התפשטותה על ידי תכנון "בידוד וסגר חכם".

מדינות עם הכנסות נמוכות לנפש גם מפתחות ערכות בדיקה זולות ופשוטות לזיהוי הנגיף לקבלת תוצאות מהירות וכן הוכנסו בהן לשימוש מנשמים זולים שראוי לבחון אותם. מה שחשוב יותר מכל: דווקא הן יכולות לסייע בפיתוח המוני של תרופות וחיסונים לצורך המאבק בנגיף ובמחלה. אחת מהחברות שמייצרות תרופות וחיסונים זולים היא חברה הודית ולדעת מחבר המאמר, ראוי ליצור עימה קשר כדי ללמוד מנסיונה.

"המסר שברצוני להעביר", כתב פרופ' רממורטי: "ה-Covid-19 היא פנדמיה גלובלית ויצירת מאגר (pool) חדשנות גלובלי שירכז את כל הידע הקיים או מצוי בפיתוח בכל מקום על פני הגלובוס תהיה הדרך הטובה ביותר לשם הצלחה במאבק הכלל עולמי במגיפה הזאת ובאלו שעלולות להגיח מאוחר יותר, בעתיד".

נושאים קשורים:  מגיפת הקורונה,  מדינות מתפתחות,  אירופה,  ארה"ב,  חקירה אפידימיולוגית,  מגזין,  פרופ' ראווי רממורטי,  איידס,  שפעת החזירים,  כולרה,  שחפת,  קורונה,  מערכות בריאות,  מגיפות
תגובות
03.07.2020, 10:31

שלחתי מייל למשהב והצעתי לגייס אחיות בגימלאות לעזרה לאחיות האפידמיולוגיות לבצע מעקבים טלפונים.
לאחיות שעבדו עם אנשים חולים יכולת תקשור ושיחה ורגישות תוך שמירה על סודיות רפואית
הצעתי את התנדבותי.
לצערי לא קיבלתי תגובה.
בנסיון קודם שלי ליצור קשר עם משהב בנושא אחר קיבלתי תשובות לקוניות ללא התייחסות לנושא שהעליתי. הייתה לי הרגשה שרובוטים מתפקדים
אולי באמצעותכם תציעו למשהב לגייס אחיות עובדות סוציאליות בגימלאות. מניחה שרבות תסכמנה כמוני לעשות זאת בהתנדבות

אנונימי/ת
03.07.2020, 12:13

כמה לא מפתיע

אנונימי/ת
03.07.2020, 16:42

מחלה אנושית : לשקול דברים לפי מי שאומר אותם ולא לפי מה שאומרים... יש הרבה אנשים שכנראה שכחו מה שאבותינו ידעו מזמן :"איזה חכם? הלומד מכול אדם, שנאמר: מכל מלמדי השכלתי(פרקי אבות ד' א')

אנונימי/ת
04.07.2020, 08:18

ממש לא ברור העניין עם תא הבדיקה. אם אין הדבקה דרך משטחים אז למה להחליף מיגון בין חולה לחולה.ואם יש הדבקה דרך משטחים אז הרי גם תא הבדיקה הזה בצד של הנבדק אינו עובר החלפה או חיטוי בין נבדק לנבדק וחושף את הנבדקים להדבקות מן הנבדק הקודם. במצב שבו אחוז קטן של הנבדקים חיוביים זה חושף נבדקים שליליים רבים לסיכון הדבקה.

אנונימי/ת
07.07.2020, 11:14

ניתן לחיטוי בין חולה לחולה.