טיפול ביתר לחץ דם

קשיחות האאורטה, לחץ דם אמבולטורי וניבוי תוצאות הטיפול ביתר לחץ דם בחולי המודיאליזה

מהירות גל הדופק באאורטה לא נמצאה קשורה לתוצאות הטיפול, ולכן ניתן להסיק כי אפשר לבקר את יתר לחץ הדם בחולים אלו

20.04.2015, 11:42
לחץ דם (צילום: אילוסטרציה)

קשיחות עורקית קשורה בלחץ דם גבוה, אך לא ברור האם קשיחות זו גורמת ליתר לחץ הדם להיות עמיד בפני טיפול. המחקר בדק, בקרב חולי דיאליזה עם לחץ דם גבוה, האם קשיחות האאורטה קובעת את לחץ הדם האמבולטורי ומנבאת את השיפור בלחץ הדם עם טיפול.

בוצע ניתוח המשיכי (Post hoc analysis) של נתונים מניסוי יתר לחץ דם בחולי המודיאליזה המטופלים באתנולול (Atenolol, שמות מסחריים: נורמלול, נורמטין) או ליזינופריל (Lisinopril, שם מסחרי: טנסופריל).

נבדקו נתונים מ-179 מטופלי המודיאליזה (רובם ממוצא אפרו-אמריקאי) עם יתר לחץ דם והיפרטרופיה בחדר שמאל שנבדק על פי אקוקרדיוגרפיה. נבדק לחץ הדם האמבולטורי בבסיס ו-44 שעות לאחר טיפול, ב-3 חודשים, 6 חודשים ו-12 חודשים, על ידי מוניטור Spacelabs 90207. כמו כן נבדק האם מהירות גל הדופק באאורטה (aortic pulse wave velocity), שנמדדה על ידי טכניקת אקוקרדיוגרפיה בשיטת דופלר (ACUSON Cypress, Siemens Medical) מנבאת את התוצאות.

הממוצע של מהירות גל הדופק באאורטה בבדיקת הבסיס היה 7.6±2.7 (סטיית תקן) מטר לשנייה. סך השינוי בלחץ הדם הסיסטולי שנגרם כתוצאה מהטיפול היה 15.6- ± 20.4, 18.9- ± 22.5, 20.0- ± 19.7 מ"מ כספית בתקופה של 3, 6 ו-12 חודשים. שינויים בלחץ הדם הסיסטולי לא היו שונים בקרב השלישונים השונים של מהירות גל הדופק באאורטה בבדיקת הבסיס. מהירות גל הדופק באאורטה נמצאה קשורה באופן ישיר ללחץ הדם הסיסטולי האמבולטורי ולפער הסיסטולי-דיאסטולי (pulse pressure) וקשורה באופן הופכי ללחץ דם דיאסטולי.

לאחר התאמה למספר גורמי סיכון קרדיווסקולריים, נמצא כי כל עלייה ב-1 מטר לשנייה במהירות גל הדופק הייתה קשור בעליה של 1.34 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי בבסיס (β=1.34±0.46 ; p=0.004) וב-1.02 מ"מ כספית בפער הסיסטולי-דיאסטולי (β=1.34±0.46 ; p=0.002), וכן נמצא כי הקשר ההפוך ללחץ הדם הדיאסטולי לא היה מובהק. מהירות גל הדופק בבסיס לא ניבאה את השינויים בלחץ הדם הסיסטולי שנגרמו בשל הטיפול (Wald test, p=0.3) והדיאסטולי (Wald test, p=0.7), אבל היא כן ניבאה את סך השיפור בפער הסיסטולי-דיאסטולי בעת המעכב (Wald test, p=0.03).

כיוון שמהירות גל הדופק באאורטה אינה נמצאה כמנבאת את השינויים בלחץ הדם הנגרמים מהטיפול בחולי דיאליזה עם יתר לחץ דם, החוקרים מסכמים כי בקרב חולים אלו יתר לחץ יכול להיות מבוקר באופן מוצלח ללא קשר לקשיחות האאורטה.

מקור:
Georgianos, P. I., & Agarwal, R. (2015). Aortic stiffness, ambulatory blood pressure, and predictors of response to antihypertensive therapy in hemodialysis. American Journal of Kidney Diseases,

נושאים קשורים:  טיפול ביתר לחץ דם,  לחץ דם אמבולטורי,  מהירות גל הדופק,  קשיחות האאורטה,  המודיאליזה,  מחקרים
תגובות